#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך בשבת 1) שמן 2) שמן ורד?	"1) מדינא דגמ' מותר לסוך שמן לבד דאינו ניכר שהוא לרפואה, אבל בזה""ז דאין רגילין לסוך שמן ניכר שהוא לרפואה ואסור [כשהוא מכוין לרפואה, והערוה""ש (סעי' ב') מסתפק בבריא אם אסור משום מראית העין {כפשוטו לא גזרו מראית עין באיסור דרבנן בחדרי חדרים, וכן מקיל המ""ב לקמן (סי' שכ""ח ס""ק ע'), ופשוט דאין זה בכלל חיזוק מזגו}] (ב""י, רמ""א, מ""ב ס""ק ד') 2) לרבנן אסור דדמיו יקרים וניכר שהוא לרפואה, ולר""ש מותר דכל בני ישראל בני מלכים, ואע""פ שהר""ח ובה""ג פסקו כר""ש מ""מ הרי""ף רא""ש ורמב""ם פסקו כרבנן וכן קיי""ל, אמנם במקום שמצוי לסוך בו מותר (ב""י)"	סימן שכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמן וחומץ?	"לגירסת הטור בגמ' אסור לסוך שמן וחומץ ביחד דזה ניכר שהוא לרפואה, ולפי גירסתינו בגמ' יין לבד וחומץ לבד אסורים (ב""ח, מ""ב ס""ק א') "	סימן שכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ע""י גוי?"	"היכא דמוכח דלרפואה אסור אפי' ע""י גוי (פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ג')"	סימן שכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אמר שמואל דאסור ליתן חמין ושמן על גבי המכה?	"1) תי' הב""י (וכ""כ השלטי הגיבורים) דדוקא סיכה מותר מפני שהוא דבר מועט<br>2) תירצו תוס' (קל""ד ע""ב) דשמואל מיירי כשמעורבין יחד "	סימן שכז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך ולמשמש להנאתו?	"מותר ע""י שינוי, וקיי""ל כר' יוחנן דדוקא בבת אחת הוי שינוי אבל זה אחר זה [בין סיכה בתחילה בין סיכה בסוף] אסור"	סימן שכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך בכח?	"איתא בגמ' אבל לא מתעמלין [ופי' רש""י לשפשף בכח], וביאר התיו""ט משום עובדין דחול, אבל הרמב""ם ביאר מפני שמביא עצמו לידי זיעה והוי כרפואה (מ""ב ס""ק ז')"	סימן שכז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרד בכלי המיוחד לגרידה?	"איתא בגמ' דאסור, ופי' רש""י משום עובדין דחול, אבל אם ידיו ורגליו מטונפות בטיט מותר משום דתו לא מיחזי כעובדין דחול (גמ', מ""ב ס""ק י""א) [וצ""ב למה כתב הטור דתו לא מיחזי כרפואה, ומשמע דזהו העובדין דחול, ועי' פמ""ג (מש""ז ס""ק ב')]"	סימן שכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי המיוחד לשבת?	"מבואר בגמ' דמותר, וכתב המג""א (ס""ק א') דלפיכך נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת [ועי' בשעה""צ לעיל (סי' ש""ג ס""ק ע""ח) בשם המאמר מרדכי דגם יהיה ניכר בצורתו, אבל כתב האג""מ (או""ח ח""ב סי' ע""ח) דזהו רק לכתחילה אבל לא לעיכובא], והא""ר (מובא בפמ""ג א""א ס""ק א') חולק על המג""א וס""ל דאפי' במיוחדת לשבת אינו מותר אלא לגרד הטיט ולא להתחכך בה [ולא מהני לייחדה לשבת אלא לכבוד שבת בעלמא], וקיי""ל כהמג""א דכן מבואר בר""ח (מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק ט'), ומ""מ צריך ליזהר שלא יסרוק השערות אלא מעט כדי להשכיבם אבל לא הרבה דאז פס""ר הוא שיתלוש השערות (מ""ב שם)"	סימן שכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרד בידו?	"כן, ובלבד שלא יעשה חבורה (מ""ב ס""ק ט')"	סימן שכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במברשת שינים?	"כתב רשז""א (ח""ב סי' ל""ה אות ג') שהוא מדברים המותרים שנהגו בהם איסור, והאג""מ (או""ח ח""א סי' קי""ב) מקיל בכלי המיוחד לשבת אם אין בו חשש סחיטה [וגם לא יהא חשש חבורה (מנח""י ח""ג סי' נ')] {ונראה דלכתחילה יהא ניכר בצורתו דאין סוחט כ""כ כמו שמצינו המבשרת שמיוחדת לשבת}, ולא ירחץ המברשת אח""כ דזהו הכנה לחול {ויש סברא להתיר ע""פ רשז""א דאם זהו דרכן תדיר אינו נראה כאילו הוא מכין לחול}"	סימן שכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-backscratcher?	"{נראה דהעובדין דחול במגרד הוי דדומה למלאכת חובל או חשש שיבא לידי חובל [וכמ""ש בריש כלכלת שבת דאסרו חז""ל עובדין חול מפני אחד משלשה טעמים, א' דומה למלאכה, ב' אתי לידי מלאכה, ג' טרחא יתירא] וא""כ במגרד הרגילין שלנו של פלסטיק [ולא בשל מתכת] אין להם יכולת לעשות מלאכה ואינן בכלל איסור זה, וצ""ע למעשה}"	סימן שכז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שמן על רגלו כדי לרכך מנעלו חדש?	"אסור לסוך שמן על רגלו כשהוא בתוך המנעל דהוי כאילו מעבד המנעל בידים [וצ""ע מש""כ המ""ב (ס""ק ט""ז) דדוקא אם מכוין לצחצחו אסור (ר""י באק)], אבל מותר לסוך את רגלו בשמן ואח""כ ליתן רגלו לתוך המנעל ובלבד שאין בו שיעור כדי לעבדו וגם לא יכוין כדי לצחצחו [שמא יכוין לעבדו (רש""י קמ""א ע""ב, מ""ב ס""ק ט""ז) {וצ""ב לפי המהרי""ל (מובא במ""ב לעיל סי' שכ""ג ס""ק ל""ח) דאסור להצהיר כלים משום טירחא יתירא או תיקון מנא}]"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור מעבד?	"המ""ב (ס""ק י""ב) כתב כמה ציורים:<br>1) למלוח העור או לעבד בשאר דברים שדרך לעבדו<br>2) אם דורס על העור עד שיתקשה או שמרככו בידו ומושכו כדרך הרצענין (מג""א ס""ק ב') [ולפיכך אין לרכך מנעלים חדשים ע""י כיפופם אנה ואנה היטב (פסק""ת סעי' ד')]<br>3) מרכך העור בשמן<br> "	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מכוין להשחיר המנעלים?	"בודאי אסור משום צובע (מ""ב ס""ק י""ב) {ולפי""ז יש לאסור להסיר ע""י חומץ הכתמים לבנים על המנעלים שבאים מחמת המלח}, אבל מותר להסיר האבק במטפחת (ערוה""ש סעי' ד')"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי צחצח מנעליו במרוח שחור בשבת?	"כתב התפארת ישראל דאסור עד מוצאי שבת בכדי שיעשו [דהוא איסור דאורייתא דממרח (שעה""צ ס""ק י""ז)] {וצ""ב דהרי יכול ליהנות ממנעל אפי' בלא צחצוח, ועי' מש""כ לעיל (סי' רנ""ב סעי' ד') דמיירי כשהיה מתבייש ללובשם בלא צחצוח, וכן נקט הפסק""ת (הע' 40)}"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לשוף בידו על העור המתוח בין העמודים?	"חייב משום ממחק (רמב""ם, מג""א ס""ק ב')"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עור לגבי איסור עיבוד והפשט?	"חייב בשיעור לעשות קמיע, ואסור בכל שהוא (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להפריד הדוכסוסטוט מעל הקלף?	"תולדה דמפשיט (רמב""ם, מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן שכז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעור עוף ודגים?	"כתב הערוה""ש (סי' שכ""א סעי' כ""ו) דיש בהם נמי איסור הפשטה וכמ""ש בשבת (ק""ח ע""א) דיש להם עורות [ואפי' אלו שאמרינן עורותיהם כבשרם היינו דוקא לענין טומאה ולא לענין הפשט], ומ""מ לאחר בישול מותר דזהו שעת האכילה והוי כמו בורר דמותר בשעת האכילה, ועוד לאחר בישול הוי כבשר ולא כעור"	סימן שכז סעיף ד		
